יום שישי,  ארוחה אינטימית משפחתית, קידוש יהודי בירושלים. בבית משפחת הורי.  אמא קנתה פילה סלמון ואני קיבלתי את האופציה להתפרעות במטבח.התחלתי עם מרינדה לפילה סלמון: שני כפות ריבת שזיפים ביתית ושני כפות של לימון כבוש קצוץ.לאחר כשעה בתבנית אפיה קטנה פרסתי נייר אפיה,  עליו עגבניות שרי חצויות והפילה סלמון עליו ולתנור.  אפיה למשך חצי שעה בטמפרטורה של 170 מעלות.  

במקביל במחבת ממיסים קובית חמאה,  מוסיפים שום כתוש,  אגוז מוסקט,  פלפל ומלח גרוס,  עלה מרווה טריים ומטגנים עד שהשום מתחיל להזהיב,  מוסיפים חצי כוס יוגורט עזים. ומצמצים נוזלים.הדג בתנור מוכן.  
להצעת הגשה שמתי טבעות סלק וטבעות קולורבי עם בלסמי.
מניחים את. הדגים במרכז ועליו יוצקים את הרוטב וסוחטים טויסט לימון.בתאבון! 

שישי בערב אני ושי מתגלגלים ליפו לרחוב יפת.  כניסה לסמטה ציורית התיישבנו לרגעי פינוק מטורפים של אוכל איכותי עם שילובי טעמים שעוד לא יצא לי לפגוש.
אחרי הקאווה הראשונה הכיע לשולחן סלמון בעישון ביתי, עסיסי עם שמיר וצלפים; לצד רביולי סלק ממולא בטחינה. הרעיון הזה בהתחלה נשמע הזוי אבל הטחינה הקרמית בשילוב הרביולי אל דנטה יוצרים ביחד חוויה טעימה ומרעננת לפה. 

אתנחתה.  קצת אלכוהול.  והנה אני מוכן למנה העיקרית. שי הזמין רביולי לבן ממולא בברווז, טעים, מעניין; אבל בסדר של הארוחה אני העדפתי נתח קצבים מדמם פרוס על מצע מש עם סלק ובצל. בשר מצויין. הטריות מורגשת בכל ביס.  יאאאמי. בעלות של 85 שקלים לנתח של 250 גרם,  אני חושב שזאת המנה המוצלחת.

ואז הגיעו הקינוח. הזמנו מוצארט שמגע בתוך צנצנת רטרו המלאה בשכבות של מוס שולקולד ונוגע עם שברי אגוזים.  יאאמי.  קלאסי ומוצלח.  

קורדליה,  רחוב יפת 30
להזמין מקומות מראש ולבקש בפנים במזגן לאור נרות :-)

קירות מקולפים.  בסטייל!  ברמנית מתוקה להפליא.  בסטייל!  אוכל טעים! כנראה זה הטרנד כשאתה. הולך. לאכול בצפון החדש של דרום תל אביב.  הלכתי עם חבר יובי לאכול באוזריה.  מסעדה עם תפריט יווני מקסים ואווירה אותנתית.  התיישבנו על הבר וקיבלנו דפי מדפסת שהרגע יצאו מהתנור. הוא אינו מחולק למנות ראשונות ועקריות, רק תיאור המרכיבים.  התלבשנו על כמה מנות שנראו מעניינות בתפריט. הראשונה הייתה סרדינים עטופים בעלי גפן- הם מגיעים קריספיים בשלולית יוגורט בטעם עדין מידי, מקושטים בעשבי תיבול וצ'ילי טרי.  נראה מעולה טעים אך הייתי מצפה וטעם דומיננטי שיוביל יותר.

המנה השניה הייתה טורטיה עם יוגורט,  מדליוני פילה,  טבעות בצל טריים,  עגבניות שרופות קלופות עם שמן מתובל ועשבי תיבול.  יאאאמי!! מנה מוצלחת, עושה חשק לעוד.  הבשר מגיע במידת עשיה מדיום ומוביל את הטעם של המנה יחד עם העגבניות למקום כפרי שיודע איך לפנק את החך.  מומלץ מאוד להזמין מנה אישית לעצמכם.

המנה השלישית הייתה סביצה מוסר ים. היינו מצפים שיגישו אותה בהתחלה למרות שהזמנו הכל יחד.  הגיע לבר מלחת עמוקה עם רוטב צהבהב קייצי שלא זיהיתי את מרכיביו בהתחלה.  מסתבר שגספצ'יו עשה שדרות לעגבניות צהובות. גימיק חמוד למשחק צבעים אבל אין על המקור.  במרכז הצלחת היה מונח הסביצ'ה שתמיד נראה לי כמנה קטנה מידי גם בחתונות :-) הטעם היה מוכר וטעים שהולך על מתכון בטוח.  סהכ סיימנו את הארוחה כולל שתיה ב - 154 ש"ח.נראה כאלה מקום אינטימי שכייף שהוא ליד הבית.אוזריה - רח' מטלון 44 תל אביב

כל האהבה של לאוכל מתוק התחיל בביקור אצל חברה מהצבא עם כל המחלקה ואבא שלה הכין לנו על האש כנפיים בחרדל, המתכון מאז עבר כמה פרשונויות אישיות שלי ולהלן התוצאה

מחממים מחבת את היין ומוסיפים  את כנפיים, ללא כל המרינדה שישארו נוזלים להמשך
מוסיפים את הלימון הפרסי, גרגירי חרדל, וחלק מהמים
לחמם במחבת את הכנפיים ולהוסיף בהדרגה את שאר המרינדה לאורך חצי שעה
במידה ונגמרים הנוזלים ניתן להוסיף מים עד שהכנפיים מוכנים

מומלץ להגיש את הכנפיים על גבי אורז שיספוג את הטעמים והרוטב של הכנפיים
ניתן לשמור במקרר עד שלושה ימים
בתאבון

ביקור אורח בירושלים הוביל אותי אל ערב מדפי הפטריות בסופר מקומי וגיליתי שם עולם חדש שעד כה נראה בתמונות ובקופסאות שימורים, אז בלי יכולת להתאפק הגיעה ידי לכל הניתן להשגה  וצירפתי מתכון של פטריות מוקפצות בבלסמי ויין לבן ולהלן הפירוט

מתכון לפטריות מוקפצות
רכיבים
שלל פטריות נקיות מאדמה
בצל
עלי טימין טריין
יין לבן יבש
קרם בלסמי
פלפל שחור גרוס
מלח גס
אבקת ג'ינג'ר

אופן הכנה
מחממים מחבת עם שכבה דקה של יין לבן ובצל עד שהבצל מתחיל להיות שקוף
מוסיפים את הפטריות זו אחר זו כשאר מוסיפים את הפטריות שי-מג'י אחרונות
מפרידים את העלי טימין מהענפים ומוסיפים למחבת
מתבלים לפי הטעם במלח פלפל ואבקת ג'ינג'ר
נותנים לפטריות להתרכך מעט

ניתן לאכול את הפטריות בצלחת בנפרד / על גבי אורז לבן מאודה / על גבי אטריות אורז או אטריות שעועית

לפזר מעל קרם בלסמי
בתאבון

שישי בצהרים אודי,  חבר טוב, הזמין לנו מקום לכתית.  לא הבנתי על מה היה הלחץ על לשמור שולחן,  כי היינו בין הארבעה שולחנות היחידים שאיכלסו את המסעדה. הזמנו בחוסר ידיעה יין גראז' דה פאפה (215 ש"ח).  היה מעולה ונבחר על ידי המלצרית.  התאים מאוד למזג אויר החמים בחוץ. אז הגיעה הפתעה נעימה,  משעשע חך לדבריו של אדוני,  מדובר בשוט שבבסיסו יש פריקי ועליו יוגורט עם שמן זית וסומק ועוד כל מיני הפתעות משמחות.  אחלה דרך לפתוח ארוחה.

לראשונות בחרנו טרטר קצבים, (פניני פרמז'ן, פרורי חלמון ביצה, טוויל לחם, אנשובי, צלפים, שאלוט, איולי יוזו, צנוניות חורף וחרדל). המנה הייתה מוגשת כמו יצירת אומנות של מגריט, מבאס להרוס אותה,  אבל בכל זאת... ההטעם מצויין השילוב מרקמים והעבודה המולקולרית על חלבון המנה מוסיפים כייף וחוויה שונה,  כמות הטוסטים יכולה לגדול.  בסך הכל מנה מומלצת.  במקביל הזמנו ראשונה נוספת כחלק מהדיל צהרים, שקדי עגל (דפי פסטת חלמונים, ביצה עלומה, אספרגוס ירוק בגריל, עלי חסת משי, קרם שום ירוק וציר עוף חום).  חן לא היה למנה אבל הלתת והרטבים מעשירים את הטעמים רק חבל שהאספרגוס הולך לאיבוד שם בערימות המרכיבים

   ואז הגיעה הפתעת ביניים 'מרענן חך' תכלס זה אדיר שאתה מקבל ביס באמצע ארוחה בשביל לנקות את בלוטות הטעם. הגיע אלינו כוס קטנה עם שכבות של אבטיח פטה עלי בזיליקום קצוצים וסורבה קמפרי. כמו הקונצזוס, האבטיח והבולגרים מפנקים אחד את השני, את הבזיליקום הייתי מחליף בפטרוזיליה למשל ובנוגע לסורבה, הייתי בוחר טעים עדין יותר. אבל את שיעורי
הגסטרונומיה שלי סיימתי במתוקים בלבד

הדיעה על המנות עיקריות היו אימביבלנטית ולא הוחלט מה יותר טעים או יותר יפה. בחרתי חזה ברווז צלוי (דלעת ערמונים, קראמבל לתת, ראגו ירקות שורש, פנצ'טה טלה, קינואה אדומה צ'יפס ראטה, ציר עגל ויין אדום) הברווז היה מעולה, גם טעמי הקינואה היו מעניינים, אי אפשר להתענג עלים יותר משני ביסים ברציפות, כנראה בגלל אוסף הדגנים שלקחו חלק חגיגה והתאזנו עם הדלעת. הציפס לא היה ברור מה תפקידו שם אבל כמו אצל אדוני יש דברים שלפעמים הם רק ליופי. העיקרית השניה הייתה מח עגל (פנצ'טה טלה, כרוב ערבי בגריל, חמאת צלפים, קציפת ראטה) שהיה מצויין ועשוי נע כמו שאני אוהב. חמאת צלפים הרימה את המנה לרמות אלוהיות.  הטעם היסטרי.  חגיגה בפה,  פינוק ללשון והכל נהדר אבל במקום שמגישים לי מונה ליזה,  קשה להסתפק בשירבוט חובבני

לקינוח הזמנו את הסיבה שלשמה התכנסנו: קינוח אדמה (קרם פטריות פורצ'יני, טראפלס שוקולד מריר והל מעושן, קרמבל טונקה, גנאש שוקולד לבן וכמהין, חבושים בתבלינים, קראנץ' שוקולד לבן קפוא, רוטב שרף). המטבח במולקולרי חוגג. הצלחת מגיעה בדרמה מטורפת נוטפת עשן וכשהוא מתפזר מגלים עולם ומלואו. שוקולד לבן בצבע שחור צבוע באבץ.  שוקולד מריר עם כמהין טעים אבל פטריה לא הייתה שם. גרגירי אדמה בטעם אגוזי, עלים מרעננים ועוד כל מיני פרטים ברשימה שנראים כמו דפים וחול, תכלס זה מעניין, הופעה מרשימה, חוויה מקורית, ביג לייק

סך הכל: 585 ש"ח לא כולל טיפ

כתית
רחוב היכל התלמוד 4, תל אביב

יום שישי, בית משפחתי מסורתי, או שלא, מכינים דגים למנה ראשונה. יום שישי הוטלה עלי המלאכה ויצא דג מעולה, רך ועשיר בטעמים ואני מנסה לשחזר את המתכון שלו והנה לפניכם התוצאה

רכיבים
שני דגי דניס שלמים בינונים
 שתי כוסות יין לבן יבש
 כפית וכף שמן זית או שמן אבוקדו
שתי כפות חרדל דיז'ון גרגירים
כפית עמבה
פלפל שחור גרוס
לימון סחוט
חמישה בצלים ירוקים חתוכים גס
צרור נענע קצוצה
צרור כוסברה קצוצה
צרור עירית קצוצה

לארומה - ענפי רוזמרין וטימין

אופן הכנה
שמים את הדגים בקערה וסוחטים עליהם חצי לימון
קוצצים את הבצל ירוק ושמים אותו כבסיס במגש אפיה
מחממים את התנור ל160 מעלות
קוצצים את כל העשבים ושמים בקערה
 מוסיפים חצי כוס יין לבן, כפית שמן זית, פלפל שחור, עמבה, חרדל ומערבבים
מוציאים את הדגים מהקערה עם הלימון , את הלימון להעביר לתבנית עם הבצל ירוק
פותחים את הדגים כמו בתמונה

ממלאים את הדגים בשישית מהתערובת, מרפדים את הדג משני צידיו בשני שישיות  התערות ומניחים בתבנית על גבי הבצל ירוק
כך עושים גם לדג השני
מוסיפים לתבנית את הלימון הסחוט והיין שנשאר ומפזרים קלות כף שמן זית או שמן אבוקדו ומניחים על הדגים את הרוזמרין והטימין
מכסים את התבנית בנייר כסף או נייר אפיה
ומכניסים לתנור לעשר דקות
מסירים את הכיסוי ומעלים את הטמפרטורה בעשר מעלות
מחממים לעוד רבע שעה

להעביר לצלחות ולפזר את הרוטב על הדג


בתאבון

וספרו לי איך יצא
:-)

לכבוד פרידה של חברה מהעבודה, גלי, הלכנו מחלקת המיתוג לג'ויה מתחת למשרד שלנו, הזמנתי עסקית צהרים הכוללת סלט ירקות נחמד  לראשונה שהגיע עם רוטב שמן מידי לטעמי, הייתי מעדיף פלח לימון בצד במקום. ואז הגיעה העיקרית, מנת חציל וקש, שנבחרה בהמלצתה של  גלי המורכבת מפטוצ‘יני טרי ירוק ולבן ברוטב שמנת, פטריות, רוזמרין, אפונה, חזה אווז ופרמג‘אנו  (58 ש"ח) והמלצר החביב הביא לי גם בצד פרמזן טרי בצד. המנה היתתה חביבה פלוס הפסטה הייתה עשויה רכה מידי, הייתי ממליץ על מידת עשיה "אל-דנטה" כיאה לפסטה טריה.  תכלס המנה משביעה וטעימה אבל לא מצדיקה את המחיר

ג'ויה
רחוב הברזל 4, רמת החיל
תל אביב

לכבוד היומולדת של גלעד, איש יקר ואירוע פרידה הרשמי שלי מהצוות החלטנו להפגש בצפון אברקסס: נורית, עידן, גלעד ואנוכי. הזמנו מקומות ב21:00 וחיכו לנו הספות המפנקות בקומה למעלה.  למנה ראשונה הזמנות פיצת סרדינים, 52 ש"ח, מלוחה מעט ובאה בשילוב מושלם עם קרם עגבניות וגבינה.  בנוסף הזמנות כרובית בייבי, 35 ש"ח רכה רכה נימוכה בפה, שממצא 100% הטעם של הפרח.  הגיע לשולחן גם הרוסטבייף, 49 ש"ח,  שהיה שמן מיידי וגם היה מצופה למנה קצת יותר גדולה... אחריו הגיע האנטריקוט  410 גרם, 184 ש"ח, לצד שיפוד ירקות, ומיני סלט עלים של רוקט ופטרוזיליה, מצויין, בשר עשוי במידת מדיום המושלמת, ירקות מפנקים.  אתה פשוט לא רוצה שהמנה תיגמר.  מה שלא עלה בעין יפה זה שאין מה לשתות חוץ מאלכוהול, אתה יכול לקבל גזוז ענבים ששווה לקייטנה מן שולה בגיל ארבע או מים,  8 ש"ח.  אז עברנו לקינוחים וקיבלנו פלטת קינוחים שכללו בננות מלוטשות, מוס שוקולד,  מרמלדת אפרסקים, אגס מקורמל, הכל היה מושלם והוגש על קרם פרש שמאזן את המתיקות של המנות. היה ערב מפנק, המלצר עלה על השולחן פינק אותנו בשוטים של וויסקי

צפון אברקסס
רחוב לילינבלום 40 תל אביב

הכל התחיל ברצון לבראנצ' קליל ביום שבת בתוך מזגן צונן עם אוכל קליל. בחרנו ללכת לביקור בהוטל מונטיפיורי מתוך אהבה לפירות ים, ישבנו על הבר, יובל ואני והזמנו, כמובן אויסטר למנה ראשונה, טרי, טעים, שווה כל שקל  (28 ש"ח) לצד טרטר דג. אבל כנראה בגלל שהמקום עוד לע היה מלא בשעה 14:30 אז המטבח שקד על השמרים. הצדפה הגיעה לבדה ללא הטרטר, בעיה לחלוק או לאכול אותה לבד, או להתחיל לתת לה לשחות במי קרח שבה היא מוגשת, ומפה השירות רק הדרדר. הגיעה העיקרית שלי עם המנה הראשונה של יובל, ביקשתי בנימוס להמתין יסיים את הראשונה שלו ואז הברמן התחיל לפצוח במניפס למה זה קרה ומה עומד מאחורי זה. עכשיו באמת, למה זה צריך לעניין אותי! סיימנו את המנה הראשונה, ושם התייחסות לא הייתה, הביאו לנו לחמים שאם רותי הייתה יודעת על קיומם במסעדה- דברים היו נראים אחרת, ושום דבר לא הגיע אחריהם או לצידם. גיליתי שהעיקרית שלי יצא לאורחים ליידנו כפינוק חצי שעה שזה ישב מאחורי הבר ואז הוחלט לעבוד למשהו יותר עממי, עזבנו עם מקום בבטן למנה עיקרית והמשכנו לכיוון רוטשילד

הוטל מונטיפיורי
רחוב מונטיפיורי 36
תל אביב